לאחרונה רצה חזק פרסומת של השפית הכועסת. היא אומרת שם את המשפט שכולנו זוכרים: "חכו, אל תקנו ג'אקו… בקרוב יגיע לינק אנד קו שייבור לו ת'פנים" או משהו בסגנון הזה. פרסומת מצחיקה, קולעת, וגם כזאת שמעלה סקרנות.
אז אני נהגתי בלינק אנד קו 01 עוד כשהוא הגיע לארץ ב־2023. עוד לפני שאחזתי בהגה שלו, הייתי בטוח שזה הולך להיות להיט מכירות פנומנאלי בישראל. למה? כי על הנייר, זה היה נראה בדיוק מה שהישראלים מחפשים: קרוסאובר משפחתי, בגודל בינוני, עם יחידות הנעה מודרניות ובסיס מכאני של וולוו. נשמע כמו מתכון מנצח. אבל אוי, כמה שטעיתי.
נמכרו בודדות. וכל מה שנשאר במלאי מצא את עצמו מגרד אבק במגרשי ה־0 קילומטר של מאיר, היבואן הרשמי. אני אסביר עוד רגע בדיוק למה הוא נכשל, ולמה דווקא הגרסה החדשה שלו כן עשויה להפתיע ולהצליח – כי יש קשר ישיר בין השתיים. אבל לפני זה, חשוב לי להסביר מה גרם לי לחשוב בתמימותי שהרכב הזה יעשה פה בית ספר לשוק.
למה הייתי בטוח שזה יצליח
אני הסתכלתי על הלינק אנד קו 01 לא בתור "עוד מותג סיני", אלא בעיניים של מי שמכיר את הבפנוכו. ידעתי על איזו פלטפורמה הוא בנוי, מי תכנן אותו, ואיזו טכנולוגיה יושבת מתחת למכסה המנוע.
ומה שראיתי זה לא פחות ממרשם להצלחה: קרוסאובר משפחתי בגודל בינוני, בנוי על פלטפורמת CMA של וולוו XC40, עם אותה יחידת הנעה של ה־XC40, ותכנון של אותם אנשים בדיוק שפיתחו את ה־XC40. במילים אחרות – זה היה XC40 בתחפושת, רק עם מיתוג אחר.
ופה מגיע הטריק: הפער במחיר היה עצום. ב־2022 ההבדל עמד על בערך 50 אלף שקל פחות עבור לינק אנד קו. והדובדבן שבקצפת – היא אפילו הייתה קצת יותר גדולה, ואם אני לא טועה, גם יותר מאובזרת. זה באמת נשמע כמעט לא הגיוני.
אני זוכר שאמרתי לעצמי אז: מטורף, איך וולוו יורה לעצמה ברגל עם דגם סיני רק כדי שהאמא של כולם – ג'ילי – תצליח עם המותג החדש הזה.
החוויה שלי בנסיעת המבחן
כמובן שלא הסתפקתי בתיאוריה. לקחתי את הלינק אנד קו 01 לנסיעת מבחן מצולמת (לצפייה). אני אקצר לכם: מאוד אהבתי את הרכב. הוא מרגיש כמעט זהה ל־XC40, רק בפחות כסף. התנהגות כביש מצוינת, בידוד רעשים טוב, איכות נסיעה שמפתיעה, ובכלל – רכב שנותן תחושה מוצקה ובטוחה.
אבל פה עשיתי את הטעות הכי גדולה שלי: טעיתי בהבנת השוק הישראלי.
למה הוא נכשל
בישראל, במיוחד בשנים האחרונות, יש כלל לא כתוב: מותג לא מוכר + לא חשמלי מלא = לא משלם מעל 200 אלף שקל. נקודה.
תסתכלו סביב: הרבה מאוד מהדגמים שהצליחו כאן ממותגים חדשים – לינק אנד קו 02, זיקר X ואפילו כמה דגמי ג'ילי – כולם הקפידו לא לעבור את התקרה הפסיכולוגית הזאת בגרסאות הכניסה.
והלינק אנד קו 01? הוא נחת כאן עם תג מחיר של 230 אלף שקל. יקר מדי לכל הדעות, ובטח שיקר מדי בשביל מותג שאף אחד לא מכיר. כשאני הסתכלתי על זה, ראיתי וולוו במחיר נמוך יותר. אבל הלקוח הישראלי ראה רכב "סיני" יקר מדי. והתוצאה ברורה – מכירות כמעט אפסיות.
הפרק החדש – לינק אנד קו 01 חוזר
עכשיו, אחרי שאפשר לומר בוודאות שהגרסה ההיא נכשלה, מגיעה הגרסה החדשה של הלינק אנד קו 01. הפעם עם שני קלפים חזקים ביד:
- טווח חשמלי משופר – עד 75 ק"מ בכוח החשמל בלבד.
- מחיר התחלתי של 180 אלף שקל – הרבה יותר קרוב למה שהישראלים מוכנים לשלם.
כמו שאמרה השפית ההיא בפרסומת: "לינק אנד קו 01 באה לחרג'עה לג'אקו 7 PHEV את הצורה".
אבל יש קאץ'
כדי להוזיל את המחיר ולהפוך את ה־01 לאטרקטיבי יותר, מישהו חתך לא מעט בדרך – וזה מורגש.
בבטיחות
- אין חיישני שטח מת.
- אין בלימה אוטונומית בנסיעה לאחור.
- אין התרעה על שכחת ילדים במושב האחורי.
בנוחות ופינוקים
- אין משטח טעינה אלחוטי לטלפון.
- אין כוונון חשמלי למושב הנהג.
- אין תאורת אווירה.
- תא המטען? תצטרכו לפתוח בידיים שלכם.
וכשמשווים את זה ל־ג'אקו 7, שיודע לתת יותר באותו כסף – זה בהחלט נראה כמו נפילה בכמה פרמטרים חשובים.
לינק או ג'אקו – מה עדיף?
ופה נכנסת הדילמה האמיתית. מצד אחד, הג'אקו מציע חבילה "ישראלית קלאסית": אבזור עשיר, בטיחות טובה, ומיתוג שכבר תפס חזק אצל הצרכן המקומי. מצד שני, הלינק מבוסס על רכב שתוכנן והונדס על ידי וולוו – וזה עולם אחר לגמרי מבחינת תחושה ואיכות.
אני אומר את זה ככה: ג'אקו 7 מבוסס על דגמי צ'רי – סיים סיים ניו ניים. לינק אנד קו מבוסס על XC40 שוודי. אם אני הייתי צריך לבחור, אין בכלל שאלה – הייתי רץ ללינק בלי לחשוב פעמיים.
סיכום
לינק אנד קו 01 חזר לשוק עם מחיר תחרותי וטווח חשמלי לא רע, אבל גם עם קיצוצים באבזור שבולטים מאוד ליד המתחרים. השאלה הגדולה היא לא אם הוא טוב יותר מג'אקו (כי לטעמי כן) – אלא אם הישראלים מוכנים לתת צ'אנס למותג חדש, או שהם ימשיכו ללכת על מה שכולם קונים.
כרגע, לפחות לפי מה שאני רואה בשוק – ג'אקו 7 ממשיך להוביל. אבל אם תשאלו אותי? הלינק הוא הבחירה הנכונה.
