פורד פוקוס סטיישן

תיאור

שירת הברבור של משפחתית אגדית

קשה לכתוב על פורד פוקוס מבלי להרגיש צביטה קטנה בלב. פורד העולמית קיבלה החלטה אסטרטגית לסיים את ייצור הפוקוס ההיסטורית כדי להתמקד ברכבים חשמליים ובג'יפונים. המשמעות היא שדגמי הפוקוס סטיישן (המוכרים בשם "טורר" או "אקטיב טורר") הנמכרים כיום בישראל על ידי "דלק מוטורס", הם למעשה ההזדמנות האחרונה לרכוש את המכונית המשפחתית שהגדירה מחדש את חוויית הנהיגה. אל מול שטף רכבי הפנאי הגבוהים והכבדים, הפוקוס סטיישן מציעה אלטרנטיבה מרעננת, סופר-שימושית, וכזו שעדיין מחוברת לאספלט ולנהג.

עיצוב ונוכחות: פרקטיקה עם קריצה להרפתקנות

הפוקוס סטיישן מוצעת בישראל לרוב בגרסת ה"אקטיב" (Active Tourer) או "טיטאניום". עיצוב הסטיישן הקלאסי זוכה בגרסת האקטיב לטיפול "פנאי-שטח": מרווח הגחון מוגבה קלות (בכ-3 סנטימטרים), סביב בתי הגלגלים ותחתית המרכב ישנם חיפויי פלסטיק שחורים וקשוחים למראה, ועל הגג מותקנות מסילות העמסה בולטות. התוצאה היא רכב ארוך (4.69 מטרים) ואלגנטי, שמשדר אווירת פנאי וטיולים (בסגנון סובארו אאוטבק או סקודה אוקטביה סקאוט), אך נטול הסרבול והכבדות העיצובית של ג'יפונים מרובעים.

תא נוסעים וטכנולוגיה: דיגיטציה ומרחב עצום

מתיחת הפנים האחרונה שעברה הפוקוס הזניקה את תא הנוסעים שלה היישר אל חזית הטכנולוגיה. במרכז הדשבורד מתנוסס מסך מגע עצום בגודל 13.2 אינץ', המריץ את מערכת ההפעלה SYNC 4 המצוינת של פורד. המערכת מהירה, תומכת בעברית מלאה, ומציעה קישוריות אלחוטית חלקה לאפל קארפליי ואנדרואיד אוטו. אל תוך המסך הזה שולבו גם פקדי בקרת האקלים, מה שניקה את הקונסולה המרכזית מכפתורים (לטוב ולרע).

אבל הסיפור האמיתי של הפוקוס סטיישן הוא המרחב. בסיס גלגלים של 2.70 מטרים מבטיח שפע של מקום ליושבים מאחור, אבל תא המטען הוא הכוכב האמיתי. עם נפח עצום של מעל ל-600 ליטרים עד גובה החלון (ויותר מ-1,600 ליטרים עם מושבים מקופלים), סף העמסה נמוך ומבנה רבוע, מדובר בחלל שיבלע כל עגלת תאומים, ציוד קמפינג מלא או אופניים ללא שום מאמץ. פתרון מושלם למשפחה הישראלית.

יחידות הנעה וביצועים: קטן, חשמלי קלות וממזר

מתחת למכסה המנוע שוכן מנוע האקובוסט (EcoBoost) המפורסם של פורד – מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.0 ליטר עם שלושה צילינדרים. אל תתנו לנפח להטעות אתכם; בעזרת מערכת מיקרו-היברידית (Mild Hybrid 48V), המנוע הזה מפיק לא פחות מ-155 כוחות סוס ומומנט של 24 קג"מ.

המנוע משודך לתיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים בת 7 מהירויות (שהחליפה את התיבה הפלנטרית מהעבר). השילוב הזה עובד נפלא: המערכת ההיברידית מפצה על השהיית הטורבו ביציאה מהמקום, והרכב מרגיש נמרץ, זריז, ובעל כוח זמין בכל שלב. מעבר לביצועים (זינוק ל-100 קמ"ש בפחות מ-9 שניות), המערכת תורמת לצריכת דלק טובה שעומדת על אזור ה-14 קילומטרים לליטר בנסיעה משולבת ואמיתית.

חוויית נהיגה: לא נס לחה

כאן הפוקוס תמיד שלטה, וגרסת הסטיישן אינה יוצאת מן הכלל. בעוד רוב רכבי הפנאי כיום סובלים מהגה אילם ומרכז כובד גבוה שגורם לרכינה בסיבובים, הפוקוס פשוט זורחת על הכביש. השלדה שלה היא מלאכת מחשבת של הנדסת רכב: היא מספקת איזון פנומנלי בין נוחות נסיעה גבוהה בתוך העיר, לבין דינמיות והתנהגות כביש ספורטיבית כשהכביש מתפתל. ההגה מדויק ובעל משקל נכון, ואחיזת הכביש נהדרת. גם מי שקונה סטיישן כדי להסיע את הילדים לגן, ימצא את עצמו מחייך מאוזן לאוזן בנהיגה לבד.

הזווית הישראלית: תמורה חסרת תחרות למשפחה השקולה

בעידן שבו מחירי רכבי הפנאי המשפחתיים חצו מזמן את רף ה-170 וה-180 אלף שקלים, הפוקוס סטיישן מוצעת (במלאים הנותרים) במחירים תחרותיים מאוד, לרוב סביב 160,000 ש"ח. עבור משפחה ישראלית פרגמטית שצריכה מקסימום פרקטיקה ותא מטען גדול, אבל לא מוכנה להתפשר על בטיחות אקטיבית, טכנולוגיה עכשווית ואיכות נסיעה אירופאית – הפוקוס היא כנראה הקנייה החכמה ביותר שכסף יכול לקנות כיום לפני שהיא נעלמת מהנוף לתמיד.