ג'יפ אוונג'ר

תיאור

ג’יפ אוונג’ר הוא הדגם הקומפקטי ביותר בתולדות המותג האמריקאי, והוא מסמן שינוי כיוון אסטרטגי: התמקדות בשוק האירופי והעירוני, תוך הצעת גרסאות בנזין וחשמליות. זהו לא רכב לשטח קשוח כמו הרנגלר, אלא קרוסאובר עירוני עם ניחוח שטח ועיצוב ייחודי, שמנסה לשמור על ה־DNA של ג’יפ – במידות של סופר־מיני.

עיצוב חיצוני – קטן במידות, גדול באופי

למרות שהוא קטן משמעותית מכל דגם ג’יפ אחר (אורך של כ־4.08 מטר בלבד), האוונג’ר שומר על עקרונות העיצוב של המותג: גריל עם שבעת הפתחים האייקוני, קווי מרכב קשוחים, בתי גלגלים מרובעים וצבעי מרכב דו־גווניים. הפנסים הקדמיים צרים ומודרניים, מאחור פנסים עם חתימת X המזכירים את קנקן הדלק של פעם. הגחון מוגבה יחסית (200 מ"מ), מה שמאפשר מראה שטח משכנע גם בגרסאות עם הנעה קדמית בלבד.

תא נוסעים – מודרני, פונקציונלי ומותאם לאירופה

העיצוב הפנימי פשוט אך חכם: לוח מחוונים דיגיטלי, מסך מולטימדיה מרכזי בגודל 10.25 אינץ’ עם תמיכה ב־Android Auto ו־Apple CarPlay, והרבה תאי אחסון חכמים. איכות החומרים טובה יחסית לקטגוריה, עם דגש על עמידות ושימושיות – כי ג’יפ מצפה שחלק מהלקוחות יכניסו אותו לשבילי עפר ולא רק למרכז קניות. המרחב לנוסעים טוב לשני מבוגרים מלפנים, אך מאחור המושב פחות נדיב לגובה. תא המטען מציע 355 ליטר בגרסת הבנזין ו־380 ליטר בגרסה החשמלית (בזכות ארגון שונה של הסוללה).

גרסת הבנזין – קלה וזולה יותר

בישראל, גרסת הבנזין של האוונג’ר מצוידת במנוע 1.2 ליטר טורבו־בנזין עם שלושה צילינדרים, בהספק של 100 כ"ס ותיבה ידנית או אוטומטית. מדובר במנוע שמגיע מקבוצת סטלנטיס (פיז’ו־סיטרואן־אופל), ומציע ביצועים צנועים – 0 ל־100 קמ"ש בכ־10.6 שניות. היתרון כאן הוא משקל נמוך יותר, תג מחיר נגיש יותר וחיסכון בעלויות הרכישה והתחזוקה. הצריכה הממוצעת בנהיגה משולבת היא סביב 16–17 ק"מ לליטר, נתון טוב לקטגוריה.

גרסה חשמלית – שקטה ומודרנית

הגרסה החשמלית היא לב ההצעה של האוונג’ר באירופה, והיא זו שהביאה לו את תואר "רכב השנה 2023" באירופה. היא מצוידת במנוע חשמלי בהספק של 156 כ"ס (260 ניוטון־מטר), המניע את הגלגלים הקדמיים. הסוללה בקיבולת 54 קוט"ש מאפשרת טווח WLTP של כ־400 ק"מ (כ־300 בפועל), וטעינה מהירה של עד 100 קילוואט מאפשרת מילוי מ־20% ל־80% בכ־24 דקות.

הביצועים זריזים יותר מהבנזין – 0 ל־100 קמ"ש בכ־9 שניות – עם תגובת דוושה מיידית ושקט מוחלט בתא הנוסעים. אבל המחיר גבוה משמעותית, וכאן בישראל זה אומר פער של עשרות אלפי שקלים לעומת הבנזין.

נוחות והתנהגות כביש

האוונג’ר מרגיש מהודק וקל לתמרון בעיר, עם הגה קל וראיית שטח טובה. נוחות הנסיעה טובה יחסית לרכב בגודל הזה, אך בגרסה החשמלית המשקל הנוסף של הסוללה מורגש בשיבושים חדים. התנהגות הכביש בטוחה וצפויה, אך אין כאן חדות או תחושת ספורטיביות – המטרה היא נוחות וקלות שימוש יומיומית.

יכולת שטח

למרות המראה הקשוח, האוונג’ר בגרסאות שמגיעות לישראל מצויד בהנעה קדמית בלבד. עם זאת, יש מרווח גחון מכובד, זוויות גישה ונטישה טובות יחסית לקרוסאובר עירוני, ומערכת בקרת אחיזה עם מצבי נהיגה לשטח קל, שלג ובוץ. כך שהוא יכול להתמודד עם שבילים וטיולי משפחות, אבל לא יותר מזה.

יתרונות

• עיצוב קומפקטי עם ניחוח שטח.

• תא נוסעים חכם ומודרני עם אבזור טוב.

• צריכת דלק טובה בגרסת הבנזין וטווח שימושי בגרסה החשמלית.

• קל ונוח לתמרון בעיר.

חסרונות

• גרסת הבנזין חלשה יחסית.

• הגרסה החשמלית יקרה משמעותית.

• אין הנעה כפולה – היכולת בשטח מוגבלת.

• המושב האחורי צפוף לגובה.

אלטרנטיבות בשוק

בגרסת הבנזין, האוונג’ר מתחרה מול דגמים כמו יונדאי קונה, טויוטה יאריס קרוס וקיה סטוניק – כשהוא מציע עיצוב ייחודי ומרווח טוב יחסית, אך פחות ביצועים. בגרסה החשמלית הוא מתמודד מול פיז’ו e-2008, אופל מוקה e, ואפילו MG4 – שם הטווח, המחיר והביצועים משחקים תפקיד משמעותי בהחלטה.