טלטלה בשוק הרכב העולמי
שוק הרכב העולמי עובר רעידת אדמה משמעותית. יצרניות הרכב הגדולות, יחד עם ממשלות אירופיות ולוביסטים בעלי השפעה, הצליחו לכפות שינוי דרמטי במדיניות האיחוד האירופי ולבטל למעשה את האיסור המוחלט על ייצור רכבי דיזל או בנזין החל משנת 2035.
האיחוד האירופי, שהיה נחוש בדעתו לחולל מהפכה ירוקה בתעשיית הרכב, נכנע ללחץ ושינה את התקנות המחמירות. זאת לאחר שכבר דחה את האיסור פעם אחת מ-2030 ל-2035. כעת, במקום איסור מוחלט, האיחוד מציע תפנית מפתיעה שמשנה את כללי המשחק לגמרי.
המדיניות החדשה: 90% חשמלי, 10% מסורתי
על פי ההצעה החדשה שהועלתה על ידי הנציבות האירופית, האיחוד עדיין שומר על שאיפות אמביציוזיות אך מרכך את העמדה הקיצונית. הדרישה החדשה מחייבת שלפחות 90% מהרכבים החדשים שיימכרו באירופה יהיו בהנעה חשמלית מלאה, בעוד ש-10% הנותרים יוכלו להיות רכבים היברידיים או בעלי מנועי דיזל או בנזין קלאסיים.
אבל יש קאצ' – אותם רכבי דיזל או בנזין שיורשו למכירה יצטרכו לעמוד בתקנות סביבתיות מחמירות ביותר. הם יחויבו להיות מיוצרים מפלדה דל-פחמן שיוצרה באירופה, או לחילופין להשתמש בדלקים אלטרנטיביים כמו e-fuels (דלקים סינתטיים) או ביו-דלק. דרישות אלה נועדו להבטיח שגם הרכבים המסורתיים יתרמו למטרת צמצום הפליטות.
פנטזיה אירופית או מציאות כלכלית?
לדעתי, מדובר בעוד פנטזיה של קובעי המדיניות באיחוד האירופי. קשה להאמין שמטרה שאפתנית כל כך תתממש מבלי שתעשיית הרכב האירופית תקרוס לחלוטין. המציאות הכלכלית מדברת בעד עצמה.
נכון לעכשיו, עוד ועוד יצרניות רכב – ביניהן הגדולות והמכובדות בעולם כמו טויוטה, פורד, סטלנטיס, פולקסווגן ומרצדס-בנץ – מדווחות על הפסדים עצומים בניסיון לפתח דגמים חשמליים מתקדמים שיוכלו להתחרות בשוק ההולך וגדל. ההפסדים האלה אינם מקריים.
הסינים והאמריקאים כובשים את אירופה
הסיבה המרכזית להפסדים היא שיצרניות רכב סיניות, יחד עם חברת טסלה האמריקאית, כבר הצליחו לכבוש נתחי שוק משמעותיים בתחום הרכב החשמלי באירופה ובארצות הברית. חברות כמו BYD, NIO ו-Xpeng מציעות רכבים חשמליים איכותיים במחירים תחרותיים במיוחד, דבר שמקשה מאוד על היצרניות האירופיות המסורתיות.
הבעיה המהותית היא ששוק הרכב החשמלי עדיין קטן מאוד ביחס לשוק הענק של רכבי דיזל או בנזין מסורתיים. פשוט אין מספיק קונים לרכבים חשמליים כדי להצדיק את ההשקעות האדירות בפיתוח וייצור.
למה צרכנים עדיין מעדיפים דיזל או בנזין?
לא כל אחד מעוניין ברכב חשמלי, ויש לכך סיבות מוצקות. שתי המגבלות המרכזיות הן:
- טווח נסיעה מוגבל – למרות השיפורים הטכנולוגיים, רכבים חשמליים עדיין לא מגיעים לטווחים של רכבי דיזל או בנזין, ו"חרדת הטווח" נשארת גורם מרכזי בהחלטת הרכישה.
- תשתית טעינה בלתי מספקת – רוב האנשים, במיוחד באירופה, לא מחזיקים בחניה פרטית שבה ניתן להתקין עמדת טעינה ביתית. זהו משאב קריטי שפשוט אינו זמין לרוב האוכלוסייה העירונית.
האשליה של הטעינה המהירה
לכאורה, תחנות טעינה מהירות אמורות לפתור את הבעיה ולהחליף את תחנות הדלק המסורתיות. בתחנות אלה אמור להיות אפשר לטעון רכב תוך פחות מ-25 דקות. אבל המציאות מורכבת יותר:
- מעט תחנות טעינה מהירה קיימות בפועל
- לא בכל התחנות יש תשתית חשמל מספקת לספק טעינה מהירה באמת
- תורים ארוכים בשעות שיא
- הבעיה הזאת משותפת לכל המערב, למעט מדינות סקנדינביות שהשקיעו מאסיבית בתשתיות
2035 – עדיין רחוק מדי?
כרגע, גם 2035 לא נראית כשנה ריאלית שבה יוכלו להימכר רק 10% רכבים עם מנועי דיזל או בנזין. הסיבה הראשונה והחשובה ביותר היא מחסור בביקוש. פשוט אין מספיק קונים לרכבים חשמליים כדי לספק ליצרנים את המוטיבציה להמשיך ולהשקיע סכומי עתק בפיתוח.
כוח השוק פועל בצורה כזאת שאיפה שיש חוסר, מיד מישהו ימלא אותו. טויוטה, למשל, בונה את המהלך הזה כבר שנים עם צי עצום של דגמים היברידיים, ואפילו שומרת על מנועי דיזל או בנזין רגילים. לצידה עומדות יצרניות נוספות כמו סובארו, הונדה ויונדאי שמוכנות לספק לשוק בדיוק מה שהוא רוצה.
התרחיש הקודר: קריסת התעשייה האירופית
אם האיחוד האירופי יתעקש לאסור על יצרנים אירופיים לייצר את הרכבים שאנשים באמת רוצים לקנות, עלולים להתרחש שני תרחישים קטסטרופליים:
תרחיש 1: היצרנים האירופיים יעזבו את אירופה ויעבירו את המפעלים לסין – תהליך שכבר מתרחש בפועל.
תרחיש 2: היצרניות האירופיות פשוט יפשטו רגל ויסגרו.
שני התרחישים, במיוחד אם יתרחשו במקביל, עלולים להקריס את הכלכלה האירופית כולה. אחוז נכבד מהכלכלה האירופית מבוסס ישירות או בעקיפין על ייצור ופיתוח כלי רכב הנמכרים בכל רחבי העולם.
ההשלכות על ישראל
לגבי מדינת ישראל, נראה שכרגע אין איום מיידי. אנחנו תלויים בשוק האירופי, אבל לא רק בו. בשנים האחרונות ניתן לראות איך התוצרת ממזרח אסיה – סין, יפן ודרום קוריאה – הפכה לדומיננטית בישראל.
עם זאת, חשוב לזכור שהתקנות והשוק הישראלי מושפעים באופן ישיר ממה שמכתיב האיחוד האירופי. בנוסף, חברות סטארט-אפ והייטק ישראליות רבות עובדות ומפתחות טכנולוגיות עבור כלי רכב אירופיים, כך שלא נוכל להישאר אדישים לשינויים בשוק.
סיכום: העתיד לא ברור
החלטת האיחוד האירופי לרכך את האיסור על רכבי דיזל או בנזין היא הודאה שקטה בכך שהמציאות מורכבת יותר מהאידיאולוגיה הירוקה. התעשייה, הצרכנים והכלכלה דורשים גישה מאוזנת יותר. השאלה היא האם 90% רכבים חשמליים ב-2035 זה יעד ריאלי – או סתם מספר נוסף שיידחה שוב בעתיד.
