תעשיית הרכב האירופית: האם היא בדרך לקריסה?

תעשיית הרכב האירופית הייתה במשך עשרות שנים מגדלור של חדשנות, איכות ויוקרה. ממרצדס וב.מ.וו, דרך פולקסווגן ועד רנו ופיג׳ו – אירופה ייצרה את המכוניות שהכתיבו סטנדרטים לשאר העולם. אבל ב־2025 התמונה נראית אחרת: רווחיות יורדת, מפעלים מצמצמים ייצור, אלפי עובדים מפוטרים, ויצרנים מתקשים לעמוד בקצב של המתחרים מסין וארה״ב. השאלה שנשאלת היום היא לא אם אירופה במשבר – אלא אם היא בדרך לקריסה של ממש.

אירופה 2019 מול אירופה 2025

בשנת 2019 יוצרו ביבשת כ־18.5 מיליון רכבים – נתון ששם אותה בראש העולם. שש שנים אחרי, התחזיות מדברות על 16–17 מיליון לכל היותר. לא מדובר בירידה קלה – אלא בכיווץ של כמעט שני מיליון רכבים בשנה, בזמן שסין מטפסת בקלות אל מעל 25 מיליון.

הירידה הזו לא נובעת רק מירידה בביקוש – אלא בעיקר ממעבר מאסיבי לחשמל, רגולציות מחמירות באיחוד האירופי, ועלויות פיתוח עצומות שמכרסמות בשולי הרווח.

רווחיות במדרון

ב־2025 ארבעה מהשמות הגדולים ביבשת דיווחו על ירידות חדות:

• Volkswagen – ירידה של כ־40% ברווחיות ברבעון הראשון.
• Mercedes-Benz – ירידה מ־8.1% ב־2024 ל־6–8% בלבד.
• Renault – הורידה תחזית רווח ל־6.5% (מעל 7%).
• Porsche – הפסד תפעולי של כ־800 מיליון אירו לעומת הציפיות.

כשמסתכלים על המספרים האלו, מבינים שמדובר לא רק ב"שנה קשה" אלא במגמה. יצרניות רכב שפעם החזיקו דו ספרתי בשיעור רווחיות, נלחמות היום להישאר מעל 5%.

פחות חדשנות, פחות איכות?

כשהרווחיות נשחקת – הדבר הראשון שנפגע זה ההשקעות במחקר ופיתוח. ענקיות כמו Bosch ו-Continental כבר קיצצו אלפי מהנדסים, בעיקר בתחומי תוכנה וחשמל. המשמעות: פחות פלטפורמות חדשות, פחות מערכות בטיחות פורצות דרך, יותר מיחזור טכנולוגיות קיימות.

זה לא אומר שמחר בבוקר מרצדס תרגיש כמו דאצ'יה – אבל כן אומר שהפער בין מותגים אירופיים יוקרתיים לבין מתחרים סיניים הולך ונסגר. כשהסינים מציעים מסכים גדולים יותר, טווחים ארוכים יותר ואוטונומיה ברמה גבוהה – במחיר נמוך – היתרון ההיסטורי של אירופה מתפוגג.

המדרון החלקלק: מה קרה לטלוויזיות היפניות?

כדי להבין לאן זה יכול ללכת, מספיק להיזכר בשוק אחר: טלוויזיות יפן בשנות ה־90 וה־2000. סוני, פנסוניק וטושיבה שלטו בעולם, עד שסמסונג ו־LG מדרום קוריאה הציעו מוצרים דומים במחיר נמוך יותר – ושוק שלם קרס. זה בדיוק התסריט שמאיים על אירופה: מאובדן נתח שוק הדרגתי – לקריסה מוחלטת תוך עשור.

מה יכול להציל את אירופה?

1. שיתופי פעולה טכנולוגיים – עם חברות כמו NVIDIA, Mobileye ו-Qualcomm שיכולות להאיץ פיתוחי תוכנה ואוטונומיה.
2. מדיניות רגולטורית ריאלית – הקלה בלוחות זמנים לאיסור מנועי בעירה עד 2035.
3. חזרה לאיכות אמיתית – בידול ברור: עיצוב מוקפד, חוויית נהיגה, בטיחות – דברים שקשה להעתיק מסין.
4. השקעות ממשלתיות ותמריצים – כדי למנוע בריחת תעשייה ליבשות אחרות.

איך זה משפיע על ישראל?

1. מחירים

אם יצרניות אירופיות יאבדו רווחיות ויתחילו לצמצם מגוון דגמים, מה שיגיע לישראל יהיה יקר יותר. כבר היום רואים עליות מחירים של סקודה, פולקסווגן ואופל – ברגע שאין תחרות פנימית בתוך הקונצרנים, הדגמים הקיימים נמכרים במחיר גבוה יותר.

בנוסף, כל ירידה בהיקפי הייצור באירופה משמעה עלייה במחיר היחידה, כי אין יתרון לגודל. התוצאה: ייבואני הרכב בישראל לא יוכלו להשיג את ההנחות שהתרגלו אליהן, והלקוח הסופי ישלם את החשבון.

2. פחות דגמים, פחות חדשנות

הישראלים היו רגילים לקבל כמעט כל רכב שמוצג בתערוכה בפריז או פרנקפורט. אם אירופה תתחיל לקצץ, לא כל דגם יגיע לפה – בטח לא גרסאות נישה כמו סטיישן או גרסאות ספורט. במקביל, אם היצרנים האירופים ישקיעו פחות ב-R&D, נרגיש את זה גם בישראל: פחות מערכות בטיחות חדשות, פחות טכנולוגיות מתקדמות, ופחות הצעות חשמליות במחירים נגישים.

3. עלייה בחשיפה לסין

שוק הרכב הישראלי כבר מוצף במותגים סיניים (BYD, ג’ילי, XPeng, צ’רי, סרס, סקיי־וורת’ ועוד). אם אירופה תתרסק או תצטמצם, החלק של הסינים רק יגדל. ישראל, כמדינה שלא מייצרת רכב בעצמה, תאמץ את מי שיכול לספק סחורה במחיר תחרותי. המשמעות: בתוך עשור, המותגים השולטים כאן עלולים להיות כמעט כולם סיניים – ואירופה תישאר "מותג פרימיום" בלבד.

4. השלכות על היבואנים

יבואנים כמו צ’מפיון מוטורס (פולקסווגן, סקודה, אאודי), סמלת (פיאט, אלפא רומיאו, פיג’ו, סיטרואן) ודלק מוטורס (מזדה, פורד, ב.מ.וו) יצטרכו לשנות מודל עסקי. במקום להסתמך על אירופה כבסיס העיקרי, הם יצטרכו לגוון מקורות ייבוא – כלומר להביא עוד מותגים מסין, קוריאה וארה״ב. זה כבר קורה בשקט מאחורי הקלעים.

5. חוויית הרכב בישראל

המשמעות לצרכן הישראלי היא די ברורה:

• פחות בחירה בדגמים אירופיים, יותר הצעות סיניות.
• עלייה במחירים של רכבים אירופיים שנשארים.
• רכבים אירופיים יהפכו בהדרגה ל"מותג יוקרה" בלבד – כמו שקורה כבר היום עם וולוו או אאודי.
• בעוד עשור, אם המגמה תימשך, אפשר לראות מצב שבו 80% מהרכבים החדשים שנמכרים בישראל מגיעים מסין או מקוריאה, ורכבים אירופיים הופכים למיעוט.

מה אני חושב על זה

אני חושב שאירופה חווה עכשיו משבר דומה לזה שארצות הברית עברה בשנות ה־70. גם אז ההיצע הצטמצם, יצרנים פיתחו דגמים מוזלים וגרועים בניסיון להתחרות ביפניות והאירופאיות, ויצרניות ותיקות שניהלו עשרות שנים של פעילות פשוט נסגרו. עד היום תעשיית הרכב האמריקאית לא באמת התאוששה (אם לא נחשיב את הקאמבק עם טסלה). אמנם זה לקח זמן, אבל התדמית של רכבי הפאר והספינות לכביש שהייתה לאמריקאים התחלפה בדימוי של רכבים מיושנים, מגושמים וחסרי ביקוש מחוץ לאמריקה. אם לומדים מההיסטוריה – תרחיש דומה מאוד עלול לקרות גם לתעשיית הרכב האירופית.